גולדזק נ' מפעלי מתכת קדמני בע"מ

פסק דין

1.התובע הגיש לבית הדין הארצי ערעור על פסק דיננו מיום 21/7/08 , שניתן בתיק

עב 659/02. הערעור נידון במסגרת תיק ע"ע 543/08, וביום 2/9/10 ניתן בו פסק דין ע"י בית הדין הארצי, (להלן:"פסק הדין של הארצי").

2.בפסק הדין של הארצי נדחו חלק מטענות התובע בערעור והתקבל חלק אחר, ולגבי חלק נוסף הוחזר התיק אלינו כדי לערוך בירור ובדיקה לגבי מהות החיובים והזיכויים ( האם במונחי ברוטו או נטו), הרלבנטיים לצורך ההתחשבנות בין הצדדים עקב טענת הקיזוז שהעלה הנתבעת, הכול כפי שפורט בסעיף 50 לפסק הדין של הארצי.

3.על יסוד פסק הדין של הארצי ופסק הדין של האזורי, אין חולק כי לתובע מגיעים הסכומים כמפורט להלן:

א.על פי פסק הדין של הארצי נקבע כי השכר הקובע לעניין פיצויי פיטורין עומד על סך של 31,265 ₪, וכי התובע זכאי בגין כל תקופת עבודתו לפיצויי פיטורים בשיעור של 768,597 ₪, מהם שולם לו לפי העולה מטופס 161 סך של 590,140 ₪ ע"ח פיצויי פיטורים, כך שעדיין מגיע לו השלמת פיצויי פיטורים בסך של 178,457 ₪, נכון ל- 7/00, אותם על הנתבעת לשלם לו בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כחוק החל מיום 31.7.00 ועד ליום התשלום בפועל.

ב.לפי פסק דין של הארצי, התובע זכאי מהנתבעת לפיצויי בגין אי הפרשות לקרן השתלמות בתקופה שמיום 1/1/00 ועד 31/7/00, סך של 14,140 ₪, אותם תשלם לו הנתבעת בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 15.3.00 ועד ליום התשלום בפועל.

זאת בנוסף לסכום שנפסק לטובת התובע בבית הדין האזורי בגין התקופה 1/98-9/99, בסך של 42,420 ₪ .

ג.בהתאם לסעיף 50(ו) לפסק הדין של הארצי, לתובע מגיע עוד מהנתבעת תשלום פיצויי בגין אי הפרשות רכיב הגמל ע"י הנתבעת, לפוליסת ביטוח המנהלים בתקופה 11/99- 7/00 כולל, סך של 13,500 ₪ נכון ליום 7/00.

ד.לפי פסק דין של האזורי, התובע זכאי להפרשי שכר/ תוספת מנכ"ל בגין חודשים 1-3/99, בסכום של 30,000 ₪ .

ה.לפי פסק דין של הארצי, התובע זכאי לשכ"ט עו"ד בשתי הערכאות בסך של 15,000 ₪, שישולמו תוך 30 יום, אחרת יישא הסכום הפרשי הצמדה וריבית כחוק החל מיום מתן פסק הדין של הארצי, 2/9/10, ועד התשלום המלא בפועל.

4.בית הדין הארצי קבל את קביעתנו כי המענק שאושר ע"י דירקטוריון הנתבעת מיום 31/12/98 הינו בשיעור של 50,000 ₪ בתוספת ריבית, ובסה"כ 65,000 ₪, הינו בסכומי ברוטו ולא נטו כנטען ע"י התובע. מכאן התובע לא היה זכאי לגלם סכום זה ולזכות את עצמו בסכום של 170,292 ₪ , כפי שעשה בתלוש חודש 4/99. מכאן התובע חייב להחזיר לחברה, (65,000 ₪ - 170,292 ₪ ), סך של 105,000 ₪ ברוטו, נכון ל- 4/99, השווים לסך של 63,088 ₪ נטו. (ראה סכום החיוב הזהה בכרטסת שהציגה הנתבעת כנספח י"א לתצהיר מטעמה, מוצג נ/5).

5.אין חולק כי הנתבעת שילמה לתובע בתחילת חודש 10/00 סך של 113,000 ₪ , נטו.

6.התובע טוען עוד, שהוא זכאי מהנתבעת לתשלום יתרת הזכות העומדת בכרטסת האישית שלו אצלה, בסך של 136,485 ₪, נכון ליון 7/9/00. בקשר לאופן חישוב/ התייחסות לסכום זה נקבע בפסק הדין של הארצי כדלקמן:

" ח. מסכום החוב של החברה למערער בסך של 136,485 ש"ח, כמפורט בכרטסת החיובים שהגיש המערער, ומכלל חיובי החברה כפי שנפסקו בשתי הערכאות רשאית החברה לקזז סכום ששולם למערער ביתר במשכורת אפריל 99, כמפורט בסעיפים 40-42 לעיל. בית הדין האזורי ישוב ויזקק לשאלת סכום הקיזוז, וזאת בשים לב לטענות הצדדים לעניין רישום החיובים בכרטסות שהוגשו על ידי הצדדים בסכומי נטו או ברוטו.

ט. מסך כל הסכומים המגיעים למערער יש לנכות סך של 113,500 ששולם לו על ידי החברה במהלך חודש אוקטובר 2000".

7.עיקר המחלוקת ביון הצדדים ביחס לכרטסת זו (נספח ט' לתצהיר התובע מוצג ת/5) נוגע לשאלה האם הסכומים בכרטסת הינם בערכי ברוטו או נטו?

לטענת התובע הכרטסת רשומה בסכומי נטו, את טענתו זו הוא בקש לבסס על שני פרמטרים, האחד- סכומי המשכורת שזוכו בכרטסת, ננקבו בסכומי נטו על פי התלושים ( בהתאמה לסכומי הנטו בתלושי המשכורת לחודשים: 4/00, 5/00, 6/00, 7/00 ).

השני- התשלומים ששילמה הנתבעת לתובע בתאריך, 1-2/10/00, האחד על סך 10,000 ₪ והשני ע"ס 103,500 ₪ , סה"כ 113,500 ₪ הינם במונחי נטו, כפי שניתן לראות מהכרטסת שצרפה דווקא הנתבעת כנספח י"א לתצהיר מטעמה, מוצג נ/5.

ב"כ התובע ומלבד טענה כללית, הוא לא השיב לטענות התובע הנ"ל ולא טען דבר לנושא ההתייחסות לסכומי החיוב בכרטסת, והאם הם במונחי ברוטו או נטו.